איך חברות תקשורת גדולות ובנקים דואגים שלא תראה כמה אתה משלם בחשבון החודשי - או - איך לשלוט בהוצאות החודשיות

לחברות תקשורת יש מוטו - שלקוחות לא ישימו לב שיורד הכסף

זה מתחיל בלחייב בהוראות קבע

וזה מסתיים ב"מגמה ירוקה" של "בוא נחסוך נייר" ותקבל חשבונית אלקטרונית במייל

רק מה, החשבונית במייל היא לא חשבונית ! היא קישור לדף כניסה לאתר של החברה שם צריך למלא סיסמא ושם משתמש בשביל להכנס לפורטל האישי וממנו צריך לחפש את הקישור לחשבונית

הגדילו לעשות חברות אורנג' ובזק : אורנג' גם שולחים לך כל פעם אס אם אס עם קוד לסלולרי שתזין באתר כדי להכנס (לפורטל של השב"כ יותר קל להכנס) ובזק הפעילו את פטנט ה 8-6 תווים לסיסמא - פטנט ידוע שגורם לך לייצר סיסמא מיוחדת רק לאתר שלהם ששונה מהסיסמא הקבועה שאתה משתמש לכל האתרים הלא חשובים כי יש לך מקסימום 8 תווים ומינימום  6 ואז כמובן אתה לא זוכר את הסיסמא ומוותר על כל העסק המסובך שנקרא לראות כמה יצא לך בחשבונית החודשית

פעם כתבתי תוכנה חינמית שנכנסת לך אוטומטית לכל אותם אתרים שכאלה ושולחת לך אס אם אס חינם בתחילת כל יום עם החשבון המעודכן שלך - לדעתי זה הפתרון לכל חברות ההוצאות המשתנות למיניהם - סלולר, תקשורת קווית פנים ובין לאומי וחברות כרטיסי האשראי - כשאתה רואה ברמה היומית כמה אתה מוציא זה פחות מפתיע אותך בסוף החודש ויותר קל לשלוט בתוצאות. לא סתם בכל תכניות הצרכנות ממליצים למי שקשה לנהל הוצאות חודשיות לבטל את כרטיסי האשראי ולעבוד במזומן 

את התכנה הפסקתי לתחזק אחרי שכמה אתרים שינו את שיטת הכניסה אליהם ואז הורדתי אותה מהאינטרנט - אני צריך למצוא זמן לחזור אליה ולסדר אותה שוב.

משיכת יתר של בנקים זה בדיוק אותו דבר, בו לא נחתים כל לקוח על כל הלוואה, אלא נפתח פתח להלוואות "אוטומטיות" בריבית שערוריתית שגבוה תמיד מריבית של הלוואה שתיקח בבקשה ספציפית - כל פעם שלקוח יכנס למינוס נתן לו הלוואה שכזו וגם אין צורך ליידע אותו. ואהה כן... כמעט שכחתי ... נחייב אותו גם בעמלת מינימום שלא קשורה לגובה המינוס מעבר לריבית כדי שישתלם לנו הבנקים עוד יותר.

לפני כמה שנים יצא חוק נגד התופעה מכיוון שהבנקים יכלו לא לשים לך גבול על רמת משיכת היתר - אם אני הייתי בנק שמנסה להרוויח כסף מכל דבר - לא הייתי מגביל אנשים למינוס של 5000 הייתי נותן להם גם 20000 , מה איכפת לי זה בעצם הלוואה שאני נותן בריבית של 15% (כמובן כל עוד אני חושב שתוכל לשלם את זה) . החוק קבע שכל אזרח צריך לקבוע מראש מול הבנק בהסכם חתום את גובה המינוס או גובה האשראי שהבנק יספק לו והבנק מחויב לא לעבור סכום זה. רק מה היתה הבעיה ? שלקראת ההצבעה הסופית של החוק הלובי של הבנקים לחצו וקיבלו סעיף שאומר שאם הבנקים ירצו בכך הם יוכלו לא לדחות בקשות התחייבות לתשלום מעבר לסכום שנקבע וכל זאת על פי שיקול דעתם... זה בעצם אומר שאם חתמת על גובה אשראי 0 (או לא חתמת בכלל שזה אותו דבר) אז אם אתה בפלוס שקל והגיע הוראת קבע או חיוב כרטיס אשראי של 1000 שח הבנק רשאי לתת לך את ה1000 כהלוואה עדיין אבל בריבית חריגה במיוחד כי זה מעל מה שקבעת מראש איתו - איזה יופי - במקום לשלוח לחברת כרטיס האשראי מכתב שאין כסף עבורם בחשבון ולתת להם את המכה שהם אחר כך יעבירו אליך שילמד אותך איך לנהל נכון את כספך (ללכת לקחת הלוואה מראש מהבנק כשאתה יודע שתחרוג ממה שיש לך ואז גם לקבל ריבית הרבה יותר נמוכה) הם עושים בדיוק להיפך ! ועושקים אותך עוד יותר

עוד דוגמא לעסק הנל - כרטיס אשראי מולטי שנותן לך "לשלוט בהוצאות" בפועל הוא פשוט גירסה דרקונית של משיכת יתר - אם נסכם איך הוא פועל במשפט זה יראה ככה: הכרטיס הוא כמו כרטיס אשראי רגיל, רק מה, יש לו סכום קבוע שיורד בסוף החודש (בשאיפה ובברירת מחדל סכום זה יהיה כמה שיותר נמוך) כל מה שלא ירד ייחשב כאילו לקחת מחברת האשראי הלוואה בריבית ששואפת ל 20% (!!!) שזה ריבית שגובלת בשוק האפור ובנוסף נשתדל בכל דרך אפשרית להקשות על הלקוח בשיטות שתוארו בתחילת הפוסט שלי לראות כמה הלקוח מוציא חודשית וכמה הופך להלוואה וכמה יורד בסוף החודש

המלצה שלי - הוציאו כל שבוע 1000-1500 שח במזומן והשתמשו בו כמה שיותר במקום כרטיס אשראי (לפעמים כגון מבצעים מיוחדים עדיף כרטיס אשראי אבל זה לא רוב המקרים) בנוסף העדיפו לקבל חשבוניות בדואר רגיל